מצולם בסגנון סרט תיעודי, עם הערות הצלם ברקע.
מקום: מסדרון בית הספר
צלם: כמו שאתם רואים, מסדרון בית ספר טיפוסי. יצאנו לשטח לראות
מה מצב האדישות והאלימות בבתי הספר בארץ.
(מתחיל ללכת, נכנס לכיתה הראשונה. ילדים משחקים כדורגל)
אתם רואים, ככה נראה המצב לפני התיגרה שעומדת לפרוץ. עוד מעט
בטח יהיו בעיות עם הכדור או אם איזה ילד ויתחילו מכות. בואו
נחכה.
(המצלמה מסתכלת על המשחק. כל 5 שניות מופיעה היד של הצלם עם
שעון. אחרי 3 פעמים הוא יוצא מהחדר וממשיך לדבר)
צלם: טוב, זוהי כיתה שלא תמצאו הרבה בבתי הספר בארץ. בעצם בכלל
לא, הרי פה זה רק מכות סכינים אלימות ואדישות. בואו נראה מה
קורה בכיתה הבאה. (ממהר עם המצלמה לכיתה הבאה. יש בכיתה 2
ילדים שהולכים מכות והשאר מסתכלים מהצד ומעודדים)
צלם: או, הנה הוולגאריות בעיצומה. אני לא אפריע כי, אה, כולם
יקרעו אותי במכות אם אני יפריד. (ממשיך להסתכל עוד זמן קצר)
צלם: כמו שאתם רואים פשוט אלימות קשה. בואו נמשיך לכיתה ה3
במסדרון (הולך לכיתה האחרונה. 2 ילדים הולכים מכות, אין אף אחד
אחר בכיתה. הצלם מדבר בהתרגשות)
צלם: תראו את האלימות, את הבושה. איך התוקף תופס את הקורבן
ואין לקורבן ישועה. (הצלם מסתובב בזמן שהוא מדבר, עושה זומים
כדי להדגיש את הפיעלות)
קורבן: תעזור לי! אף אחד לא עוזר לי! תעיף אותו!
צלם מתעלם: זהו, כאן אני, כתבנו לעינייני אלימות בחברה
הישראלית מחזיר את השידור לאולפן, אליך מיקי.
(אולפן החדשות)
מנחה (מיקי) : כן, הוולגריות בחברה הישראלית. פשוט בושה שאף
אחד לא עוזר. ובמעבר חד, לתחזית (מדברת בהתלהבות) איך היה
בחרמון דני? ניהנת? איזה כיף!