אני יושבת בכיתה ואני כל כך עייפה, אני פשוט מרגישה שאם אני
ימצמץ מצמוץ אחד יותר מידי עיניי יעצמו ראשי יצנח על השולחן
ואני יישן עד שיצעקו עליי ויעירו אותי משנתי.
אז התיישבתי בכיתה ואני כל כך עייפה, ופתאום מול עיניי
המתגלגלות אני רואה את הפרנגלס הזה ואז בנוסף התחלטי להיות
רעבה!!.
האיש עם השפם פשוט מדבר אליי ואומר לי לפתוח את הקופסה ולאכול
את הפרנגלס הקרנצ'י, אני כבר מרגישה את הטעם המלוח בפה שלי.
ובזמן שאני יושבת ומפנטזת על הפרינגלס הזה ועיניי ממשיכות
להתגלגל האיש עם השפם מחייך אליי ומתגרה בי וקורה לי לבוא
ולאכול.
אז בסוף קמתי ואכלתי והכיתה הסתכלה עליי בעיניים גדולות. "מה
לעזזאל היא עושה "? שמעתי את המורה אומרת מהקצה השני של הכיתה.
הסתובבתי אליה בחיוך גדול וגם האיש עם השפם חייך ואמרתי בסיפוק
רב:" אני אוכלת את הפרינגלס!".
והמשכתי לחייך והאיש עם השפם חייך, וככה מצאתי את עצמי מושעת.
אז נשארתי עייפה ונענשתי אבל לבסוף אכלתי ונשארתי מרוצה.