הגשם מטפטף,
סופה בחוץ.
הוא יושב בחדרו
ומסתכל בחלון.
תוהה מה יקרה
תוהה לאן יילך
חושב על כלום
חושב על הכל
מנסה לסדר את מחשבותיו,
אחר מניח ראש - ונרדם.

גם היא יושבת בביתה
מסתכלת בחלון
מדליקה עוד סיגריה
ומריצה בראשה
את תסריט היום שהיה.
הייתה עבודה,
היו ילדים,
הייתה אהבה,
אך כמו תמיד - זו הייתה אשליה.
באנחת ייאוש מועכת הבדל,
נשיקה לילדים והלכה למיטה.

שמש בחוץ,
הרחוב שטוף כולו אור.
חוזר הוא הביתה
אחר יום מטורף.
נסיעה אקראית באוטובוס
ערערה את ביטחונו.
אותה אישה שלידו,
אותה מדהימה ביופיה
שהשנים עליה לא פסחו
את ליבו בלבלה.

והיא מבשלת,
עומדת במטבח
חותכת בצל וחושבת עליו.
הנער החצוף שישב לידה.
איך אין לו בושה,
איך הוריו לא לימדוהו
לא להתעסק עם נשים.
מאכילה את ילדיה
וחושבת עליו.
מרדימה את ילדיה -
וחושבת עליו.

הוא שוכב במיטה
היא יושבת בסלון
עד היום היו לבד
ומהיום - לא עוד.
רומן אסור, אהבה מסוכנת
עוד פגישה אקראית הובילה לכך.
ההגיון לא מדבר,
רק השפתיים אומרות נשיקה
התאחדות של הנפש, תשוקה של הגוף,
זה חזק מהם - ההמתנה נגמרה.

"אסור" היא חוזרת ואומרת
והוא תמיד משכנעה מחדש.

הוא מת בחדרו,
היא בוכה בביתה.
היא עזבה אותו
הוא רצה אותה חזרה.