שני יפה / החלטתי להקשיב |
לא יודעת למה,
החלטתי להסתכל,
בסוף התגלה שאני בוהה,
החלטתי להריח,
את הפרחים הדימיוניים,
החלטתי לגעת בפניך היפים,
אך הם אינם קיימים
בחדר שלי ננעלתי,
יותר נכון נעלתי,
התחלתי לדמיין,
עולם אחר,
התחלתי למיין,
את המחשבות מהר,
בסוף התגלה,
שאני מקשיבה לשקט,
אני רואה את עצמי,
הרחתי את ריח העצב,
והרגשתי את התמונה שלך,
ששם עומדת על השידה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|