דורית שפיר / 07/01/05 |
השמש בזריחתה מלטפת את הדמעות
שאתה הותרת לי
הנוקשות שלך מזכירה לי ילדות
פעם חשבתי שבאתי אליך מתוך הניגוד
היום אני יודעת שהאלימות המבוצרת הזאת
והנוקשות משכו אותי אליך.
אני רוצה לחשוב על הדברים הטובים שבנינו
כי יש כאלה, אבל הכתיבה מושכת תמיד
למקומות אפלים יותר.
שונאת את מינוני האהבה שלך
שנאתי לא פסחה גם על מינוני קודמייך
לא יודעת לתקן
לא יכולה ליהנות מהאהבה שאתה לא נותן לי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|