דורית שפיר / מחול האריה 10/11/04 |
הכל כל כך שקט
הבשרנות התחלפה לה בשלווה
העשייה אינה נוטפת מיצים
היא בפשטות עשייה פורה
האריה הלך לו
לקח עמו גם את קיר נתחי הבשר
ואני כבר לא נרדפת
גם פחות מתריסה
הכח שלי והמוזה לא מבקשים הוכחה
הם הולכים איתי
מלווים אותי בדרכי,
מתפתלים לי בין רגליי
כמו חתולת מחמד אוהבת
זקפה רגעית של כעס נעלמה
הרעמה הזכרית והמבט הרצחני
אינם מכים בי יותר מן הבחוץ
ובלילות ירח מלא
שוכבת לצידי לביאה לבקנית בוגרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|