החיים שלי היו דפוקים, רעים, מושפלים ומלאי כעס... בהתחלה
חשבתי על עצמי, איך לקדם את עצמי בחברה, איך שהיו לי יותר
חברים מהשכבה שאני אקרא "מקובלת"... ואז היה לי ריב גדול
בבית... התחלתי להסתגר... הייתי פחות עם החברים... בבצפר היה
לי רע ורוב הזמן בכיתי... ולא הפסקתי...
באותו הזמן קראתי ספר- "מבחן קבלה" שגרם לי לראות את החיים
לגמרי אחרת, כאשר אני עצובה ורע לי אני בורחת לספרים והם כאילו
החיים שלי לאותו הזמן... ככה טוב לי ונעים לי והם גם משנים
אותי והופכים אותי לבן אדם יותר טוב.
בסיפור "מבחן קבלה" דובר על ילדה שגם חייה היו קשים אבל היא
התאמצה ומצאה לעצמה דברים להאחז בהם והמשיך הלאה ובכל בעיה
וקושי שהייתה נתקלת הייתה רואה אותו כמעין מבחן.
אני עכשיו משקמת את חיי מסתכלת מסביבי יותר ומתחילה לראות מה
אני יכולה לעשות כדי לשפר את חיי משפחתי ואת חיי.
קבעתי לעצמי שלא חשוב אם קצת לא יהיה לי נוח ולא טוב אעשה מה
שנוח לחברה שמסביב ולא אחשוב רק על עצמי... גם פעם לא חשבתי רק
על עצמי אבל לא הייתי גמישה ומקרים מסוימים חשבתי רק  איך לי
יותר נוח.
אני עדיין בוכה בלילות לפעמים... אבל חייבים בשביל להשתחרר,
ומעכשיו כל בעיה שאתקל בה אפתור.
אני מרגישה שאני כמו במסע... והמסע שלי הוא לפתור ולהצליח בכל
מבחן שבא... אני אדריך את עצמי בדרך הטובה כך שלבסוף תהיה לי
שליטה מלאה על עצמי והיו לי חיים מאושרים.

אני ממליצה לכם גם לקרוא את הספר וללכת בעקבותיו, הוא יעזור
לכם להבין מי אתם ומה מטרתכם בחיים!