שוב ושוב אותן עיניים חומות וחלולות ינעצו בה מאחורי הגב.
שולחות חיצי שטנה בלתי פוסקים.
רוע טהור מושתת על שקרים ומזימות.
חיוך אחרון מסתיר את כוונותיה.
נרתעת מאותה דמות קפואה
שלא נותר בה אלא תככים ושפיכת רפש.
דמות שפעם יצגה את החלום. את האידיאל.
דמות שכולה הצגה ומופרעות.

תמונות אקראיות של חיוכים שהתבררו כמזוייפים.
אלפי מכתבים מעודדים ואוהבים ריקים מתוכן.
מאות משמעויות אבודות.
דמעות יבשות
חיבוקים שכבר מזמן ננטשו
אנשים שחוקים עם אישיות שרופה.

מטרתה היחידה הייתה לגרום סבל.
לא יכלה לסבול את עצם המחשבה שיש אנשים מאושרים יותר ממנה.
והיא, הרי לעולם לא הייתה מאושרת.
ולעולם כבר לא תהיה.
טומנת בורות ומכשולים.
מרעילה את סביבתה.
יודעת שלאט לאט הכל יחלחל ויטמע בתוכם.

לוקחת מהם הכל ומותירה אותם שרידים מדממים.
מדכאת כל טוב וטוהר שהיה קיים בהם.

סכסוכים הם האויר לנישמתה.
מזימות שקרים ותככים הם אהבתה הגדולה.
בגידות הן הדם בעורקיה.
וכך כולה מורכבת מתערובת קטלנית מתוחכמת
כול כולה מחולל וטמא.

סוחפת אנשים במחול טירוף.
מעוורת אותם בעדינות רבה
ומפילה עמוק, קוברת תחתיה.
כובלת בזה אחר זה. יודעת שכבר לא ישתחררו ממנה.
מוצאת לעצמה בובות חדשות לשטות בהן.
לשלוט בהן. להפיל את מרותה המפוקפקת. להשליך עליהן את טירופה.

והן נכנעות לבסוף.

מסונוורות מאותה כמות של  אי שפיות הנפלטת לעברן.
נדהמות מההצגה שהצלחת בעורמה רבה לדבוק בה.
להסתיר את מה שאת באמת.
תמיד ידעת להסתיר את החולשות שלך.
תמיד ידעת להשתמש באנשים לפי הצרכים שלך.
להפעיל כוח ועוצמה שאין לך.
לשנות את המציאות ולעוות אותה
כך שתתאים לתפיסות המכוערות והמנצלות שלך.

והצלחת.
כל כך הרבה זמן הצלחת.
יותר מדי.
במשך כמה שנים העמדת פנים שאת דבר אחר.
ואני קניתי את זה בשמחה ובדבקות.
במסירות האמנתי לכל דבר שרק רצית.

תירצתי עבורך את הרוע.
את השקרים.
המצאתי בשבילך מיליון דרכים איך את בסדר.
והאמנתי בזה בלב שלם.

כל פעם שתקעת סכין בגב וחייכת-
שכחתי הכל.
כל פעם שהבנתי איך את הורסת
עצמתי עיניים וקיוותי שאני מדמיינת.

הפעם, עברת גם את הגבול שלי.
אנשים כבר מזמן עזבו אותך.
כבר לפני זמן רב הבנתי שהקשר איתך עושה לי רק רע.
מזמן הבטחתי לעצמי שאת לא תהיי חלק ממני ומהחיים שלי יותר.
כי אותך, הבנתי, צריך להרחיק מכל.
לא תנוחי עד שלא תהרסי כל חלקה טובה.
ואני, לא מוכנה לסבול את זה יותר.

הקרבתי בשבילך די והותר.
הרסתי חברויות. פגעתי בכל כך הרבה אנשים. חיבלתי בעצמי.
ואת, לא שווה את זה.
לא היית ולא תהיי.

היום אני יודעת שאני מספיק חזקה ללכת ולא לחזור לעולם.
אני לא צריכה לקבל את כל זה ולהמשיך לחייך.
לא תשאבי אותי לתוך המערבולת של טירוף, שקרים, מזימות.
זאת לא אני. ואני לא אתחיל להיות כזאת בגללך.

אז ובכן, חברה הכי טובה שכמוך נשארת לבד עם הזוהמה שבנית
בתוכך. אני לא סופגת את זה יותר. בזאת נפרדות דרכינו באופן
סופי ומוחלט.

שלום,
     ולא להתראות.