שניר סבון / עוף החול |
מבטן האדמה.
עשויה מחול כנפיים ודם.
נשמתך עלתה מחולות המדבר, מגוב האריות היא מצאה את דרכה.
לקבל צורה וניבים,
בעולם שדרש לשנותה.
מי ייתן,
והשמש שלך אינה תשקע, אלא בכדי לזרוח מחדש.
שנפשך תהייה חופשיה מן הציפורים הנודדות.
שתנסקי מעל לקירות הבתים,
מעל גבעות ירוקות מקושתות בלונים פורחים.
תחצי אוקינוסים וימים,
מדבריות עד, וקרחונים.
ואז, תביטי על העולם שוב,
כאילו מעולם לא נפלת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|