חלום מוטרף על מגע שפתיים
לנפש זרה המושיטה ידיים
ואומרת: "בוא, היה עמי לבינתיים
עד תבוא לי בין הירכיים"
הובילני עם שחר לקום
מלא עזוז,
להתבונן אל דמותה
של אישה רעבה שבי חשקה
בעת מחסורה
ואישה (האיש שלה) אף לא ידע.

ניצבתי אל מול גופה
בעת האש מתלבה,
נישקתי שפתותיה ללא הפסקה,
הושטתי ידיי לשדיה עד זקור פיטמתה,
ליטפתי בטנה עד מבוא עגבותיה,
רפרפתי על דגדגנה עד בוא גניחותיה,
השכבתיה על מיטת חטאיה, לצדי
וציויתיה:  " קחי בידייך את איברי;
ככל העולה ברוחך - עמו עשי,
רק זיכרי שאינך יכולה להיות  אמיתית
אם אין לך... אותי".

08/03/05 ©