|
היא לא אהבה את זה ובכיתי
כמו שרק גבר מבוגר יודע להזיל דמעה יחידה
חשבתי שאולי יבוא כבר הדבר האמיתי
כך שלעתים אני עדיין מחפש מילה טובה
רק בלילות אני מציץ אל נבכי הנפש של העבר
מחפש סימנים של אור ושל התבגרות
פתאום מחייך מזהה דבר מוכר
אני זוכר שרגליה היו ארוכות
זה קולות אחרונים של גשם מעין מוטיב חוזר
ופתאום משהו מושך אותי לכאן
גונב הצצה לשעון אסור לי לאחר
אסור לשכוח - אני עבד של הזמן
אני חושב שגם הפעם אתגעגע לאביב
ואערוג לגוף אישה ריחני ומעוצב
אני זוקף אוזני בשקט ומנסה להקשיב
אולי זה רק הפחד שמתגנב אלי עכשיו |
|
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.