שוב נגמרת האהבה, ואת רוצה לא רוצה
ממשיכה את דרכך ממני, תמה עוד תקופה
נועלת מזוודה, סוגרת עוד כפתור במעיל
זה החורף הזה שללא גשם,
חורף לא רגיל.
מוציאה ממחטה לקנח את האף
ומי בכלל משתמש היום בממחטה
גם את הדמעות סופג הדף
זה עוד חורף בלא גשם,
עוד עלה ברוח נידף
ואני מנסה לחבק, את מה שנותר
כאילו לא ידעתי אם יבוא או לא המחר
יושב על המיטה מתבונן בחלומות
שבחורף שעבר, חלמנו בידיים שלובות
זה לא בגלל הגשם, זה רק הדמעות.
מקום נסתר מהעין, פרח נישא ברוח
את עומדת כבר בדלת, כאילו יש מחר
התפוחים שקנינו, בסופר לפני שבוע
הרקיבו בחורף בלא גשם,
ובאוויר ריח רקבון התפוח.
ואני מנסה לחבק, את מה שנותר
כאילו לא ידעתי אם יבוא או לא המחר
יושב על המיטה מתבונן בחלומות
שבחורף שעבר, חלמנו בידיים שלובות
זה לא בגלל הגשם, זה רק הדמעות.
כל מה שאנסה, נופל על אוזן לא קשבת
הנה הדלת כבר נסגרת, מחר אין גשם
הכל כבר נגמר, מאז שגילית על המאהבת
שהייתה לי עוד מימים של גשם,
זוהי אהבה מאכזבת.
ואני מנסה לחבק, את מה שנותר
כאילו לא ידעתי אם יבוא או לא המחר
יושב על המיטה מתבונן בחלומות
שבחורף שעבר, חלמנו בידיים שלובות
זה לא בגלל הגשם, זה רק הדמעות.
|