צליל תמים / מעין של זכרון |
נראתה רחוקה
בתחילת הדרך
אני מודה
שלא חשבתי לעולם
להתקרב
היא הייתה וקצת התקרבה
עדיין חמודה
בהמשך כששבתי
אני ידעתי מהתחלה
שאתקרב
היא הייתה הדבר היחיד שתמך בי שהיה קשה
ואז היא התרחקה
נפלתי
אני מודה
חשבתי שאין סיכוי
שנהיה
ואז כשחזרתי
הייתה איתי שוב
ומאז גם כשנפלתי
עזרה לי תמיד לקום
ואם ויקרה הדבר הנורא ביותר
אם מחלות יכניעו אותנו עד שנשבר
אז יהיו לנו הזיכרונות
כי הקשיים רק עוזרים
לצרוב אותם בראש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|