שירלי כנראה אוהבת לקבל אהבה
אחרת לא יודע מה יכולה להיות הסיבה
לכך שהיא הולכת וקוטפת פרחים שרק גדלו
שמה בצנצנת ומחכה שינבלו
אך הם מאהבה עד היום לא נגמלו
והם מצידם, אותה מעולם לא שאלו
לא ביקשו לקבל את אהבתה כתמורה
לכך שאהבתם כלפיה לעד בם שמורה

היום אני מסתכל על זה במבט לאחור
ומבין קצת יותר שהיא הייתה להם האור
זאת שמחממת מבפנים ונותנת סיבה לחיות
ושרק בזכותה הם המשיכו להיות
בלעדיה, כן, כמובן, הם היו ממשיכים
גדלים, מטפסים ומיום ליום צומחים
אך יש דבר אחד שלא הצלחתי להסביר
איך הם הצליחו לחיות, בצנצנת בלי אוויר?
כן, בלי אוויר, ומים רק כשהתחשק לה פעם ב..
אולי היא פשוט שכחה כי עיסוקים לה אז הרבה
מליון חברים ודברים שצריך לעשות
לעבוד, להרוויח וכמובן לבלות

ואז ביום אחד, כששיר-לי רק הלכה
הבינו הקטנטנים שהפכו לגדולים שצריך לתכנן בריחה
אם היו מדברים היו אומרים לה- זה רק בשבילך
כנראה שאנחנו לא כאלה חשובים, אז בוא נקום ונלך
היו מאוד אופטימיים ובכוחות משותפים
ניערו את הצנצנת עד שנפלה והתנפצה לרסיסים
למרות שהתרגלו לא לנשום הם פתאום נדהמו
כמה זמן את טעם החופש הם כבר לא טעמו?
עכשיו ברגע האמת הם ידעו שהגיע הזמן
לקום וללכת, החופש האמיתי בחוץ, ישנו אי שם