יש לו צחוק של קליפות תפוז
וריח חדש כזה,
של מכונית
הוא מתיישב ומיישר את הגב בצורה ילדותית ומגוחכת
ולי זה רק עושה חשק
להכניס אותו למיטה
ליישר הדורים

החישוקים מתחת לעיניים מפצחים גרעינים,
הספה עושה קולות של התנפחות
והתרוקנות
אתה מנער את החול מהנעליים
מתבצר על חוטי הברזל של הבלוק שהלשין
על הצרחות ואור הניאון שהבהבו
כשהלכתי

החופש שלי איננו מתכווץ כשקר לו
והפטמות שלי עומדות כשזרים מחטטים לי בכיס המעיל.


טרחת להודיע לי על צבע עורי
השיער שלך עמד ראשון בתור- מצדיע לעריץ
מדויק, מערער על שפיות דעתי
ואתה שמושך לי את החולצה לאפס
משתדל בשקט, ושורט לי את העיניים

אמרת לי שהוא לבן מידי
והקרניים שאנסו אותי בבוקר
סך הכל חיבקו צלקות שהשארת

תמיד דאגת להזכיר לי
כמה שירה זה לא אני