New Stage - Go To Main Page

מור דגנייי
/
כבר לא נסיכה

אני זוכרת את היום שהוא הופיע בביתי.
אחותי הגדולה הביאה אותו, הוא היה כל כך מושלם.
אני חושבת שקרה לי מה שקורה באגדות
"אהבה ממבט ראשון"!
לעולם לא אשכח איך הוא היה ביישן בהתחלה,
אחותי גם ביישנית אבל בצורה אחרת, גרועה, לא זורמת.
ואנחנו היפך מושלם.
סיפרתי לכל חברותיי עליו והם קינאו בי, בכל זאת הוא היה בן 19
ואני הייתי רק בת 15.
אחותי הכירה אותו בבית ספר.
אני גם זוכרת שהתחברתי לאייסיקיו של אחי הקטן כי אחי הטיפש
החצוף הזה הוסיף את המושלם שלי לאייסיקיו שלו, וראיתי שהוא
מחובר, שלחתי הודעה... חיכיתי... חיכיתי... כולי לחוצה מחכה
לתשובה ואז זה הגיע, חייכתי חיוך עצום, דיברנו שעות, הוא כזה
מקסים אבל יש בעיה, אחותי דלוקה עליו מאוד מאוד והוא לא יודע
על זה, ויותר גרוע הוא אמר לי שהוא מרגיש יותר מדי אליי ואמרתי
לו כמובן שזה הדדי, בתוך תוכי הייתי מאושרת אבל היה צד אחר של
עצב, כעס ואכזבה בגלל אחותי הגדולה, אני מרגישה בוגדת!
יום למחרת בבית ספר נפגשנו, דיברנו, צחקנו, ומצאתי את עצמי
אחרי הלימודים אצלו בבית!ואז... התנשקנו. זאת היתה הנשיקה הכי
מדהימה שהייתה לי אי פעם בחיים. עפתי בשמים כמה שניות, הרגשתי
מאוהבת, מטורפת, רציתי לבכות מאושר!
לבסוף היינו יחד. בהתחלה אחותי קיבלה את זה קשה אבל לבסוף היא
השלימה עם זה!
קשר מעולה של שנה וחצי. הייתי נסיכה הרגשתי נסיכה, הוא אהב
אותי מאוד מאוד, יותר מכל דבר אחר בחיים שלו, ואני אפילו יותר.

נסיכה, כך הוא קרה לי, נסיכה שלו! היה מחבק אותי חיבוק אוהב
ואומר: "נסיכה שלי, אני אוהב אותך", בקול מתוק ורך!
היינו מבלים שעות יחד, שעות על גבי שעות, מאוהבים עד השמים.
בלעדיו היה לי קשה, איתו היה לי הכי מושלם!
הוא כמובן הלך לצבא כמו כולם.
ואז קרה הנורא מכל,
"טוק טוק..." דפיקות בדלת, פתחתי אותה.
אחות של המושלם שלי הופיעה מולי עם דמעות בעיניים ולקחה אותי
לצד.
"מור, יש לי בשורות רעות...", היא פרצה בבכי, ניסיתי להרגיע
אותה ואז היא התפרצה, "זהו זה... הוא מת, הם הרגו אותו, הוא
איננו."
נפתחו לי העיניים ודמעות החלו לעלות.
קמתי מהר ורצתי בכל הכוח, רצתי ורצתי ורצתי ולא היה אכפת לי
לאן!
רציתי להיעלם. אני רוצה את המושלם שלי חזרה, בכיתי כמו שמעולם
לא בכיתי!
בהלוויה היה הכי קשה כל משפחתו בכתה אבל אני... לא בכיתי,
הסתכלתי עליו שוכב לו שם במנוחה בתוך ארון הקבורה הקטן שהיה
נמצא בו, הסתכלתי וחייכתי, "אני אוהבת אותך, מושלם שלי, לעולם
לא אשכח אותך, לעולם, אני תמיד אהיה פה... הנסיכה שלך."



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/3/05 23:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור דגנייי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה