החיים עשויים מ א' עד ת' דרכים לחיות והנה הן...
אהבה - צריך ללמוד לאהוב ולקבל כל אדם גם אם הוא שונה.
ובעצם, הן כולנו שונים אחד מן האחר ולכן כמו שהיינו רוצים
להיות נאהבים בידי הזולת, כך עלינו להפגין אהבה לשאר הבריות.
בינה - ואין זו חכמה. אנחנו נבונים מיום ליום. ככל שרבים
בחיינו הנסיונות, כך אנו נעשים יותר ויותר נבונים, עלינו
להשתמש בניסיונות בחיים שלנו בכדי להיות נבונים יותר.
גאות - או גאווה. ואין האדם צריך להתגאות אלא מטעמי חסד
המלמדים את בני האדם בדרך הראויה להתנהג, אל לאדם לשקוע
בגאוותו.
דרך ארץ - והיא אשר קדמה לתורה. על כל אדם לנהוג בדרך ארץ
כלפי כל אחד ולכבד את האדמה אשר עליה הוא חי.
התמדה והתמודדות - ברגע שאדם מתחיל במעשה עליו לסיימו, אלא
אם כן המעשה בא בכדי להרע. כל אחד מאיתנו מקבל נסיונות שונים
מהשמים ועלינו להתמודד עם כל מצב חדש, זוהי בחירתנו שלנו איך
להגיב למקרה ואיך להתמודד איתו, החיים הם מקבץ של בחירות בעצם.
עלינו לקבל ולהתמודד בדרך שתועיל לנו ולזכור שלכל דבר יש סיבה
ושתמיד יכול להיות יותר גרוע, עלינו להתמיד עם צורת מחשבה זו.
"ויכולו השמים וארץ וכל צבאם" - משפט שעל כל יהודי לדעת. שבת
היא חלק גדול מחיינו - 56 שבתות בשנה, מזכיר לנו את בריאת
העולם. אדם צריך לדעת יסודותיו, מאין בא ולאן הוא הולך.
זכירה - עלינו לזכור מי אנחנו ומלפני מי אנו עומדים, שאין
אנו יצוריו של הקב"ה בלבד. הוא זה שנתן לנו הכל והוציאנו
ממצרים והביא אותנו לארץ הקדושה. עלינו לזכור בכל עת ולא
להתלונן, אסור לנו לשכוח מי הוא השולט בכל. על כך נאמר: "רבות
מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
חריצות - להיות חרוץ ולא לבטל זמן לימוד תורה או כל זמן אחר
לשווא, שאין דבר נעשה מבלי חריצות. אין על אחד לומר "אין לי
זמן", כי לכל דבר זמנו ואם אין עתה, אין מתי.
טוב - אין הכוונה פה אלא לטוב לב. על כל אחד מאיתנו לנהוג
כמנהג הבורא ולהשתדל ליצור טוב בעולם. לדון כל איש לכף זכות
ולא לכף חובה כשם שהיינו רוצים שינהגו בנו.
יושר - אדם צריך להיות כן עם עצמו ועם הסובבים אותו. אדם
המשקר, הוא אדם שבוגד באמון ואין לסמוך עליו.
המילה יושר באה מהשורש י-ש-ר ומפה לומדים שצריכים אנו ללכת
בדרך הישרה בכך שאנו אומרים את האמת ורק את האמת שזוהי הדרך
הנכונה ואין לנו לטעות, פן נטעה בדרך ואין לדעת לאן נגיע...
אולי קשה הדרך ולעתים לא פשוט לדבר אמת אך איש אינו הבטיח
שהחיים יהיו קלים.
כבוד - כבוד לבריות וכבוד למקום. בין אם קטן ממנו, קל וחומר
אם מבוגר ממנו. חלק מדרך ארץ וגם חלק מהתורה מצווה זו. אין
לאדם לחפש כבוד עצמי משום שזוהי גאווה.
לימוד - מכל דבר ללמוד. מכל אירוע בחיינו, מכל מה ששומעים או
רואים בכדי להבין, לדעת ולבצע כמו שצריך ולהעביר הלאה. ללמוד
מאחרים ולהקשיב היטב, ללמוד מטעויותיהם של חברינו ושל אלה
המבוגרים מאיתנו ובעלי הנסיון, שכן אין אנו נספיק לחיות כל כך
הרבה בשביל לעשות את כולן בעצמנו.
מאור פנים - על כל אחד להאיר פנים לשני ואין לבוא בפנים
זעופות שכן מטרתנו היא ליצור טוב על נשמתו של השני ושמחה
בלבבו. ואם קרה וראינו אדם שפניו נתעצבו, עלינו לנסות קשה בכדי
לראות טיפת אור בפניו. עלינו לנסות ליצור חיוך אמיתי הבא מן
הלב ולא - החיוך הוא מזוייף, החיוך שמאיר את פנינו אמנם הוא קו
שקצת עקום, אך בכוחו ליישר המון דברים...
נעימות - יהא כל אדם נעים בדבריו וגם בשעת כעסו, עליו לשדל
מאמציו ולשדר נעימות. נ-ע-מ, שזהו השורש - מהשורש ניתן ללמוד
שבפרוץ מריבה, צריך האדם לפתור אותה בדרכי נעם. יהא נעים
בדבריו ועדין במעשיו על מנת למנוע מלחמת אחים.
סליחה - צריך אחד לדעת מתי לבקש סליחה אפילו אם קשה או
שמעוניין בשמירה על כבודו העצמי. בקשת סליחה קודמת היא לכל
ענייננו הפרטיים, צריך אדם לבקש סליחה עד לשלוש פעמים אם לא
נמחל לו בראשונה. אך אם סליחה זו יוצאת רק מהפה ולא עברה דרך
לבו לפני כן, אין הסליחה אמיתית ולכן מבוטלת בידי שמים. אם
בקשת הסליחה באה מעמוק בפנים ואמיתית וחברו אינו סולח, מוחל
למבקש מחילה אלוקים. וכן נוסף על כך, צריך אדם ללמוד לסלוח
כמנהגו של הבורא הנוהג איתנו בחסד ובאמונה וסולח לעמו עם השנים
פעם אחר פעם. אם אדם עושה תשובה אין להקשות עליו ויש לקבל
סליחתו ולהעמיד עצמנו במקומו.
ענווה - עוונה וצניעות. צניעות מבפנים, כגון שאין אדם משבח
על עצמו או מעשה שהוא עצמו עשה. וצניעות צריכה לבוא גם מבחוץ,
אין אדם חושף יותר מדי מעצמו הגורם לו להיראות זול ואין עליו
לדבר גדולות על מעשיו שלו או להתהדר יתר על המידה בכדי למשוך
את תשומת לבם של האחרים. על כל אדם לנסות להיות עניו כמשה רבנו
ולכן היה אהוב על האלוקים מאחר שמידה זו חביבה עליו.
פריחה - פריחה ושגשוג הם חלק מהחיים גם כן. רק שאלו הם דברים
שקשה להשיגם לעתים תכופות אם בכלל. על כל אדם לעמול בשביל
להגיע ליותר ועם זאת להיות שמח בחלקו ולהודות על שיש לו בכלל.
אין לזכות בשגשוג בדרך של הונאת דברים או מירמה ונאמר שגודל
המאמץ הוא הנחשב בידי מעלה יותר ממה שהושג אך זאת במקרים
מסוימים שכן המעשים הם המעידים על כוונות אמיתיות אבל ה' יודע
מה בלב אדם...
צדקה - כל אדם אשר יעזור לשני ה' יגמול שכרו. אלוקים בכוונה
לא עשה את כולנו עשירים בממון משום שרצה להעמידנו בניסיון עם
אנשים המבורכים פחות מאיתנו ורצה לראות מה נעשה בנידון. אין
לנו לדאוג שמא אדם מזייף את מצוקתו ונוהג עמנו בחוסר יושר שכן
המעשה והכוונה הם החשובים יותר ואלוקים יסגור את החשבון שלו עם
אותו אדם הנוהג בחוסר יושר, אין זהו עניין שלנו ואין זו תמימות
מצידנו אם נעלים עין ונמשיך במתן הצדקה. על כל אחד מוטלת החובה
לתת צדקה. אדם טוב הוא אינו זה אשר נותן מן העודפים שלו, מן
השפע שלו, אלא זה אשר מחלק את המעט שיש לו (אסתר קל). לדעת לתת
זו חוויה. בכך שאנו נותנים צדקה: צ-ד-ק (השורש) אנו בעצם
דואגים לצדק חברתי ולשוויון. לא יהיה בסדר מצידנו לעבור על
אי-צדק בשקט משום שאין זהו דרך הבורא ודרך העולם.
קרבה - לשים לב גם לרחוקים מאיתנו ולשדל לקרבם אלינו בכך
שמתקרבים אליהם, שואלים לשלומם ומתעניינים וכדומה, עלינו להיות
פחות מרוכזים בעצמנו.
במילה זו יש גם משמעות נוספת - הקרבה. לדעת מתי להקריב משהו
בשביל אדם אחר, עשיית חסד עימו. לפעמים אנו נקלעים למצבים
בחיים שבהם צריך לוותר ולהקריב, אך כגודל הסבל כך גדל השכר.
למרות שאל לנו לעשות מעשה טוב לחבר רק משום רצון לשכר בעולם
הבא - עלינו לשים מחשבה זו בסוף כוונותינו ולעשות מעשי חסד
מתוך הרגשה פנימית ורצון אמיתי לעזור.
רצון - תמיד שיהיה בנו רצון. רצון לעשות טוב ורצון לרצות את
הבורא. משום שהרצון הוא המפתח לכל בעצם. אמרו חכמים "אין דבר
העומד בפני הרצון", אם תרצה בדבר כלשהו, בעזרת הרצון תוכל
להגיע רחוק ואולי אף לקבלו ואין לך להתייאש - הייאוש הוא מיצר
הרע. הרצון הוא ההפך, למי שיש מוטיבציה ורצון יש לו הרבה דברים
בנשמה ובחיים שלאדם בלי רצון, אין. אולי לא תמיד מבחינים בהם
כי אלו דברים קטנים, אך הדברים הקטנים הם אלו החשובים ואלו
שעושים את חיים לשונים. למי שיש רצון ושאיפה, האל יעמוד
לצידו.
שמחת חיים - עלינו לשמוח בחלקנו ולא להביט אל השכן. ואם דבר
מה מעציב את נפשנו עלינו לשמוח משום שתמיד יכול להיות יותר רע
ואל לנו לשקוע במרה שחורה ומשום שאנחנו לא מודעים תמיד לכמה
שאנחנו בעצם מבורכים. חייב להיות קצת רע בחיים משום שעלינו
להבין שמבלי הרע לא נדע מהו טוב. ובלי העצב לא נדע שמחה מהי.
על כל אדם לשדל בשמחתו של חברו כשם של עצמו.
תודה - אין על האדם לשכוח להודות ולהודות על הכל בחייו. אסור
לו לקחת שום דבר כמובן מאליו. החיים ניתנו לנו במתנה ואפילו אם
אין אנו מרגישים בצורך להגיד תודה עלינו לחוש חובה לומר זאת.
תודה היא אחת מהמילים הכי חשובות שכל אדם צריך לדעת, אחת
המילים הכי חשובות. תמיד להודות. להודות ולהודות,
ולא יזיק לאמר זאת עם תוספת קטנטנה של חיוך :) |
