|
הו, עיר בת-מזל אהובה
מקנאה אני בך עצובה
כי - רגליו כבשו שביליך,
ריאותיו מלאו ניחוחיך.
פניו קרנו למראה פריחותיך
ובך הקיץ בפרוץ זריחותיך.
אלי הר עלה לספוג מספריך
ובגאיות רווה מיפי בנותיך.
בך בנועם בילה לילותיו
ובקסם עתיקותיך נתן עיניו.
ואני - זכיתי בימי אביב קצרים
שאז נדמה לעד לא נגמרים. |
|
|
הרוצח שלא ידע
שעוקבים אחריו
החליט להיכנס
לפאב השכונתי
דבר שרק הקשה על
השוטרים לעצור
אותו...
מתוך:
ספר-סלוגן,
סיפור בהמשכים,
מהסיפור שרלוק
בבמה חדשה, פרק
חמש עשרה, פיסקה
חמש, שורה שבע.
"קרוסורק" סתם
סופר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.