שרה להב / 88. אהבתיך |
כאהוב עיר ואם
בנוף של הר, באביב זורם.
אהבתיך
ככלה שעל חתנה מתגעגעת
בין כסתות רעננים ומצעת.
אהבתיך
כאישה המצפה לאהובה
באביב, ללא קול, בחדווה.
אהבתיך
כמשאת-נפש לאהוב רחוק
בשקיקה סולחת ושחוק.
אהבתיך
כרות בת-מואב
שהלכה שבי אחריו.
אהבתיך
אך בודדה כערער נותרתי
כי רמזים מעוננים לקרוא לא ידעתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|