שמוליק פרנק / פנס רחוב |
הגשם בפניו מכה - אכזר, קר ורטוב.
קול זאב יידום הלילה, פוחד הוא מילל
אל מול ירח מחייך, אורו חורך צל ליל.
כי הפנס - שחורה עינו, הכה בה הברק
ולצידו עץ מרקד לשיר רעם מרוחק.
כן, הוא שר על החושך ועל אור חברו
שמאיר את הלילה וחושף כיעורו.
הו, הלילה מכוער והיום אף יותר
ואם תעצום את עיניך תמצא שאין זה קודר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|