הייתי רוצה לדעת
את הסוף
לפני ההתחלה
לשיר במהירות
כאילו אני אחד ממשהו
מעולם לא הרגשתי את הזמן שייך לי
הכלבים רודפים סביב זנבם
אני עוצר ליד הגדר
מביט סביבי
מה שייך לי
מה יכה אותי עכשיו
הייתי רוצה לא להצטרך להחליט
שהכול יהיה מובן מאליו
כאילו זה תמיד היה כאן
עד שהוא לא יכול להיעלם
לא יכול לדבר בקול רם
ואחר כך להרהר
מה אמרתי, מה נכון מזה
לא מצליח לשרוף את הקצוות
הייתי רוצה להיכנס אל תוך החדר
ולא להרגיש שהוא נסגר
שהקירות צרים עלי
עד שאני מעדיף להיעלם
הייתי רוצה לדעת את הסוף
גם אם המלחמה תהיה קצרה
בסוף הערב, כולם יושבים מול המסך
מחכים שמישהו יאהב אותם
יספר להם מה הם לקחו לעצמם
ורק אני
מחכה על הספסל
העיר תירדם
ואני אחפש מקום לישון
הייתי רוצה לאהוב
בלי לחשוב שמחר אני צריך לשלם את המחיר
כותב את המילים
סופר את האותיות
אני לא מסוגל לדבר
בלי להרגיש צורך לאבד את עצמי
אל תוך פרטים קטנים
גם אלוהים עכשיו מביט בי
מחכה שמשהו יצא מתוכי
גם חלומות הם שבר
אפשר לאסוף את כולם
להדביק אותם יחד
ואז לחפש
כמה שקרים אשר לספר
הייתי רוצה להיות מישהו אחר
אולי לבוש בחולצה שגדולה עלי, אולי אחד שלא מכיר את המציאות
ראיתי את הזמן זורם באיטיות
עכשיו הוא בורח, עכשיו הוא נבהל
זה אני, שמחכה שלא תהיה לי ברירה
אלא לחיות את מה שנותר |
