מדן נריה / מפחיד |
בראשון קיפוד זוקר מחטיו
אך איני חושש ואינני נמלט מפניו;
בשני כלב נובח מעמיד פני רוצח,
אך הפחד נשלט ואינני נמלט;
וכך מחדר לחדר, חייתו-בר וגם עוף,
מתקדם לאטי ומגיע לבסוף
לחדרו של אדם;
האדם הוא שונה:
מושיט לי ידו - את היד שכורתת עצים;
מחייך בכל-פה - בפה שאוכל בו כל חי;
אותי מפחיד האדם - ואני חיש נמלט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|