ש. יונתן / זמן |
היא הייתה מבוגרת
אך מה?
היא פתחה את הדלת
זוהרת, אוגרת, נוהרת, עוצרת
דמתה לו בוערת.
רגעים חולפים
פרספקטיבה עוברת
שירים נכתבים
תווים מתווים
בניינים עצומים
סימפוניה נהדרת
זאת היא! לא אחרת
ומגע שמלתה
רך
סופח
רקמה ואדרת
ומצייר לו על קצה הציפורן את שמה
של ההיא שחצתה לדרכה
אך בערב
הבא
תהיה
בגלימה
מטוהרת
ובתום לה הגיל אז
יבוא לה גילה
ותהא כאחרת
גברת
שמלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|