סונא אני אותו,
גם היא סונאת אותו.

ישבנו ביחד, שנינו יחדיו
מולנו עצר איזה גנב
הביט בנו בעיניים סונאות
והמשיך לדרכו, דרכי נפלאות.

נפרדו דרכינו, שלי ושלה
וטלפון מקבל אני בבהלה
ובצד השני של השיחה
נהרות מלוחים של מים שופעים
נוטפים על הרצפה הקרה.

ילדה תמימה ברחוב הלכה,
שלפתע קפץ מולה בבהלה
גנב מוזר עם עיניים סונאות
שאת חולצתה היפה השליך וקרע.

רצתי אליה אני במהרה
כדי להחזיק אותה ולנגב דמעתה
אמרה לי היא סונאת היא אותי
שאת דרכה לא עשיתי איתה

סונאת היא אותי,
סונאת היא אותו,
ואותה ילדה הלכה ולא חזרה.