|
פרידות קשות מנשוא ומחשבות שמחות
תקופות שחורות משחור ומפצים של אור.
תקווה למצוא אותה בוערת בתוכי
שארשה ל'אמור.
קירות חסרי אופי וחדרים ריקים
קולות ופרצופים שמכריחים אותך לחזור.
פצעים פתוחים שמסרבים להגליד ולהיסגר
שארשה ל'אמור.
לא כותב יותר עליה, אולי מתוך ייאוש
את הבטחותיה השארתי מאחור.
קיבצתי את כולכם כדי לצעוק:
שארשה ל'אמור, שארשה ל'אמור.
מישהו ראה את האהבה שלי אולי? אני עדיין מחפש |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.