ובכל זאת רציתי למלא איתך דפים רבים.
ובכל זאת ניסיתי לכתוב אותך פעמים רבות.
ואיך להכניס אותך במילים של
כיצד
אולי
למה?
ובאמת שישבתי
וניסיתי להבין
איך להניח אותך
כך
מול כולם
ולצעוק
זאת את!
את שהיא זאת!
וזאת שהיא זאת,
זאת את!
וכמה רציתי למרוח אותך בדבש ולאכול אותך בלחם
ללגום ממך לקראת הערב
לארוב לך ולחשוף אותך כך מול העולם
ולדעת
שאת היא הזאתי שלי,
ורק כשהייתי איתך באמצע המדבר,
וכשהמים אזלו והגשם ירד
והחושך נפל כמו מסך
ואת לחשת לי באוזני:
"תראה איזה נוף"
אז ראיתי אותך וידעתי.
זאת את.