לכל הבנים בעולם.

שלום...
ייתכן שאחד או שניים יכולים שלא לכלול את עצמם בכל הקבוצה
הזו,
אבל ניתן לומר, לדעתי לפחות, בצורה די מובהקת את הדבר, או יותר
נכון - את הדברים הבאים.
תקראו, תפנימו,
אני מבקשת, די בשם הרבה בנות שאני מכירה, יכול להיות אפילו, אם
ננסה לקחת את זה למימד נוסף, שאני מדברת בשם כל הבנות בעולם.
ייתכן שאחת או שתיים יכולות שלא לכלול את עצמן בכל הקבוצה
הזו.

אז ככה,
גרגור אחד, כחכוך בגרון.
אני מתחילה.
זה לא ממש משנה באיזו אות השם שלכם מתחיל, כפי שציינתי כבר -
זה כולל בערך את כולכם.
אז מר ע' היקר, מר ט' הנכבד, וכל שאר 20 האופציות הנוספות -
תראו,
אחנו לא אוהבות שאתם משחקים אותה.
אני יודעת שאתם חושבים שכמה שתהיו יותר רעים או #$#@$, אנחנו
"נידלק" יותר, וככה "תפילו אותנו" ממש.
זה לא נכון.
אני יודעת שאתם חושבים שזה סבבה לא להיקשר וסתם לזרום זה
מגניב.
זה לא נכון.
אני יודעת שאתם חושבים שלא לענות לטלפון, כלומר "לסנן", גורם
לנו לרצות אתכם יותר וגורם לנו, בצורה מטופשת, לחשוב כאילו יש
לכם משהו יותר טוב לעשות.
אז גם זה לא ממש נכון.
אני יודעת שאתם חושבים שכשאתם אומרים שאתם לא אוהבים להיכנס
להגדרות אנחנו מסכימות אתכם.
שוב... לא נכון.
לדבר על האקסיות שלכם, להגיד לנו שאתם לא מצליחים להיקשר ואז
לשמוע שיש לכם חברה רצינית ושאתם מאוהבים עד השמיים.
להתקשר ביום שאחרי ולהגיד שהיינו תותחיות ושהיה הכי כיף בעולם
ולשלוח נשיקות וחיבוקים, אבל לא באמת לתת אותם.
לא להתקשר ביום שאחרי. גם בחודש שאחריו...
לשבת איתנו בפאב, לבהות בקיר כשאנחנו מדברות.
לספר לנו סיפורי צבא ולכעוס שאנחנו לא מבינות כלום. להגיד שאתם
עייפים ושיש לכם יום ממש ארוך מחר בעבודה, ואחר כך, ממש כמו
טפשים, להגיד שיצאתם עם חברים, והכי גרוע - להגיד ששלחת הודעה,
אבל כנראה שהיא לא הגיעה.
להיות מחוברים למסנג'ר, ובשנייה שאנחנו שולחות לכם את ההודעה
להתנתק.
לכבות את הסלולרי.
לא להציג אותנו בפני המשפחה, או לא להסכים לבוא אלינו הביתה.

תראו, ברור שאני מדברת ממקום של כעס, אבל ככה הדברים יוצאים
הכי אמיתיים.
אני חושבת לפחות.
ברור לי שיש עוד המון דברים שאתם עושים, שאני לא זוכרת עכשיו,
או שהם כבר הפכו מזמן לקלישאות.
ברור לי שגם שזה לא ישנה שום דבר.
ברור שאתם לא מודעים לדברים האלו, או לפחות לרובם.
ברור שככה יותר נוח לי לחשוב.

ברור גם שבגלל כל אלו אנחנו כל כך רוצות אתכם.

תפסיקו כבר.