לרדת איתה לקינג ג'ורג'. להישרך אחריה כשהיא מושכת ביד שלה
ומדלגת, לצמצם את הפער הקטן, צעדים מהירים יותר. לקנות לה
גלידה שאתה תבחר, לקלוע לטעם שלה כמו תמיד.
להיכנס איתה לחנות של ספרים יד שנייה. לשאוף לקרבך את האוויר
הפחוס. לדפדף איתה בספרים. לפורר בקצות האצבעות שלך דף מצהיב,
בסוף של ספר ישן, להחזיר אותו למדף.
להגיד לה שהבחירה שלה טובה, ושתקראו אותו יחד, לפי תור,
או אחד לשני.
לשכב איתה בלילה של היום הזה וגם בלילה שאחריו.
ללטף את השיער שלה בבוקר.
לראות אותה אחרי כמה חודשים, קוראת ספר אחר, עם מישהו אחר על
ספסל בשדרה ירוקה, לא רחוק מחנות הספרים ההיא.
לראות אותו מלטף את השיער שלה, שלך.
להציץ בה עוד פעם אחת ולהמשיך הלאה משם, הלאה ממנה.
להיכנס לחנות הספרים, לחייך בנימוס למוכר הזקן שמנסה לעניין
אותך בספרים שאין לך עניין בהם.
ללטף בידיים שלך כריכות מאובקות מקטיפה, בצבע בורדו עם כיתוב
של זהב. לבחור ספר אחד, לדעת שהוא הבחירה הנכונה, ושבו לא ייגע
גבר אחר. להבטיח לעצמך להתחיל לקרוא בו עוד הלילה. יעברו
שבועות עד שתחזור לספר הזה.
להתקשר אליה.
להמתין בשקט ובדריכות שתענה.
לסדר את הנשימות שלך בהתאמה לצלצולים, ולהקציב לה עוד צלצול
אחד לענות, או שתנתק.
להיות מופתע מהקול המתוק שלה במענה הקולי. לדעת שהיא חייכה
כשהקליטה את ההודעה הזו.
לחייג עוד פעם רק כדי לשמוע את הקול המחוייך שלה שוב.
להסתכל שעה אחר כך, בבית, על התמונות שלכם מסיני.
להעביר אצבעות על השפתיים שלה בתמונה, על החזה שלה, על
הרגליים.
לסגור במהירות את האלבום. מתוך מבוכה.
ללכת לישון שינה עמוקה, עקובת עייפות ומחשבות,
חסרת חלומות, ללא צלצול מטריד של שעון מעורר בסופה.
להקיץ טבעית בארבע בבוקר.
להרגיש מספיק רענן כדי ללכת אליה ברגל.
ארבע וחצי בבוקר. הכתובת לא השתנתה. גם היא לא.
לחייך חיוך קטן בפנים הבטן שלך, בסרעפת וקצת מתחת,
כשהיא תפתח לך את הדלת.
לא לדעת אם לחבק אותה או לא.
להקשיב לה מספרת בקול עייף על החודשים האחרונים, כל התהיות
וההיסוסים האלה שלך ייראו כמו הבזקים מיותרים וטורדניים.
לתת לה להוציא הכל, להתפרק לך בין הידיים.
להירדם איתה מחובק ולדעת.