איך יבלו כפות רגלי בשעליך,
איך קפחו זוג שמשותיך בעיני,
איך נחרד אבק דרכים בנעליך
איך דבק גם הוא על עור פני.
כשהלכנו יחד אל מעבר לפעמי החטא
אל משעולי הואדי, בדרכי הגמלים
כשרק אני ואת ובידי העט
מצמיח המדבר שברי צללים.
דף לבן הוא בידי כמדבר החולות
ושביליו הם המילים
הנפתלים בעט
ואת שבלבי, שמכוונת בי קולות
שמאירה את הצללים,
לוחשת לי כעת.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.