פרסומות שכולכם מכירים, כולכם מתעצבים מהן, אבל כולכם השלמתם
עם זה בלית ברירה...
מכירים את הפרסומת הזו של אורנג', שכל העיר עושה מסיבת הפתעה
לאיזה טמבל ביציאה מהמטרו? נכון שהם ממש חארות שהם לא חיכו
לנהג של הרכבת התחתית שיבוא גם למסיבה? מעניין אותי לדעת איך
מארגנים מסיבה כזו:
- אילן, אתה בא למסיבת הפתעה של יוחאי?
- בטח, איפה זה ?
- ביציאה מהמטרו.
- אף אחד לא היה מוכן לקחת את זה על עצמו ולעשות לו מסיבה בבית
של מישהו?
- לא.
- טוב, מתי לבוא?
- בבוקר מוקדם, בשש וחצי. תלבש כתום.
- להביא משהו?
- לא, לא צריך. אבל תודיע לקרן ולערן, בסדר?
וזהו. כולם מגיעים, מחכים לו ביציאה מהמטרו בשקט בשקט.
ומה היה קורה אם הוא היה מפספס את היציאה? מה היה קורה אם הוא
היה יורד תחנה אחרי זה?
ושאלה אחרונה: איך כל האנשים הגיעו לשם? עם רכבים פרטיים? איפה
חנו אותם? אולי עם המטרו? אולי עם אוטובוס? לא היה אחד שאיחר
ויצא לו להגיע יחד עם חתן הבר מצווה?
אני לא קונה את זה.
מכירים את הפרסומת של ביסלי?
"איזה דכאון, טרגדיה אמיתית" - בנאדם, צא מההלם שלך. אנשים
נהרגים במלחמות, בכבישים, בטרור, ואתה מודאג מזה שאין לך
ביסלי? טרגדיה אמיתית? זאת שקית ביסלי למען השם, מה אתה בלחץ?
ופתאום יוצא יגאל שילון עם ביסלי גריל, וההוא מבין שעשו עליו
קומבינה.
עאלק הוא אומר לו: "קלטתי ת'תרגיל, הרחתי אותך, גריל."
כל כך עצוב.
מה אתם חושבים על הטכנאי של מכונות הכביסה ?
מה זה? לא הוספת קלגון? זהו-זה! המכונה גמורה! אין מה לעשות,
צריך לקחת אותה לתיקון!
בנאדם, קודם כל קח ואליום ותירגע. אתה לא חושב שנסחפת קצת?
במשך שנים השתמשנו במכונות כביסה ולא הייתה שום בעייה. אתה בא
לעשות עלינו עוואנטה עם ה"קלגון" שלך? לך תדחף אותו לתחת של
מישהו אחר. אגב, הוא עוד רוצה שאני אשים קלגון בכל הפעלה של
המכונה. אם ככה, זה יוצא לי יותר יקר בסופו של דבר מאשר קניית
מכונת כביסה חדשה לגמרי! ואגב, הוא דומה לדודו מהום סנטר. יכול
להיות שפיטרו את דודו והוא מצא עבודה בתור טכנאי מכונות
כביסה?
מה יש לכם להגיד על השוטר שכל בקשתו הייתה לרשום דו"ח ליונדאי
אחת? "יונדאי, תעצור בצד", הוא אמר, ולפתע שורה של יונדאי עצרה
בצד הדרך. הבנאדם עשה את היומית המוטלת עליו בפחות מדקה וחצי!
דו"ח של 750 ש"ח ל-6 מכוניות זה סכום שיכול לפרנס משפחה ממוצעת
בבני ברק. מעניין אותי אם הוא היה מסוגל לעשות אותו דבר
ל-ב.מ.וו. במקרה הטוב היו משאירים לו עשן, ובמקרה הרע הוא היה
נדקר ע"י אחד הנהגים.
הפרסומת שהכי מעצבנת אותי זו הפרסומת שבה ג. יפית יושבת בסלון
עם חברות והן מפרקות קופסאות של עוגיות מתוצרת עלית, והדבר
המרגיז הוא שהן חושבות שהן IN כי הן מדברות בשפה צעירה כזו:
"הפקאן - סוף."
"השוקולד תפוז - סוף."
"החמאה - סוף."
האמת, סבתא שלי טעמה עוגייה כזו ביום שישי האחרון, ונחנקה
למוות. זה באמת היה סוף.
לסיום, יש את הפרסומת הזו שהבחור אומר לדייט שלו: "רוצה לעלות
לקפה?", והיא למעלה שולחת יד לכיס של הג'ינס שלו ושולפת משם
חפץ אטום ואומרת לו: "קפה, הא?"
והוא, בטבעיות אומר לה: "כן, כמה סוכר?"
והיא מסמנת לו עם האצבעות: "שתיים."
אז כמה הערות:
קודם כל, אם היית שולחת את היד לכיס השני היית מוצאת את
הקונדום שחיפשת.
דבר שני, אם את כבר בעניין זיונים, למה לשלוח את היד לכיס
האחורי?
ואחרון לסיום, שניים סוכר זה לא מתוק לך מדי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.