ש. יונתן / תמונה |
לפעמים רוח הבל-ים מגרה את נחירי
עושני כערוגה מעלה מעלי ענן
ואז אני משקה בך שאיפות
ובערגה כמוסה (וזהו סוד!) מחכה לרוחות
כך כשלאחר שאת נוטשת עלי קמולים-יופי
שנים אני אוסף אותם, שאריות בשרם נחים
על אדמתי, כך לפעמים, כבר שנים, אני שומר
אותך איתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|