הם ישבו בחדר שלו לבד.
הוא שאל על-סף דמעות, "למה זה כזה קשה להגיד אני אוהב אותך,
למה קשה להגיד שאני מאוהב בך, תמר?".
היא מרגישה אותו דבר ולרגע היא מאושרת, שכן עכשיו היא יודעת
שהיא לא לבד.
"לא יודעת ליאורי, לא יודעת" אמרה ברכות והבנה, מלטפת את ראשו
שמונח על רגליה.
גם הוא ידע שהוא לא לבד והוא היה מאושר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.