|
שלושה גברים ישבו בתחנה.
הגבר עם הכובע השחור ביקש מהגבר עם צמיד החרוזים, לאש.
נענה האיש והושיט לו אותה מתחת לצלוב שנתלה מעליהם.
הצלוב הממורמר גידף מתחתיו את הילדה בעלת החלוק הלבן והכובע
המחודד הלבן.
בדיוק אז לחשה הגברת בעלת המחשוף לאדם עם העניבה והצביעה על
האדם השחור
בתחנה ממול כאשר כל היושבים בבת אחת נעצו עיניהם בתינוק המסתער
עליהם עם חרב סמוראית.
שניה אחרי שערף התינוק את ראשי כל היושבים שאלו הם אותו לפשר
העניין.
התינוק התנצל והודה שהוא מפחד פחד איום מאנשים לבושים. |
|
|
הוצפתי בסלוגנים
של אנשים
שחותמים בשמם.
מילא היו טובים.
אבל גם סלוגנים
חרא גם רוצים
לעשות לעצמם
פרסומת?
אני חוזר ומדגיש
דמות זה לא
כינוי.
מה שקספיר קרא
לעצמו המלט?
זה שמאשר את
הסלוגנים
ומתעצבן מאלה
שסתם כותבים את
השם שלהם על
הסלוגן ודמויות
שפתאום התחילו
להתבטא
בפורומים. אין
כבוד אין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.