חייבת להיות סיבה. למה נהיה חשוך ולא מובן, אבל החיים יותר
מדיי קצרים אז תחיו אותם - קצת נדוש, תמיד שומעים את זה
מאחרים. אני מאבדת הרבה דברים, אבל זה לא משנה, לא יעזור מה
שאני אעשה הכל יהיה אותו הדבר. ואין מה לעשות, לא אכעס, על
הדברים הקטנים או הגדולים, זה יהיה סתם ביזבוז זמן. לא אבכה.
אם אפול אני אמשיך ללכת. העיקר שאני אחייה בשקט ואטבע באהבה
מפני, שזה הדבר המעניין ביותר בחיים. לא אכפת לי אם ההורים שלי
שותים, מעשנים. אני אמשיך ללכת, ואהנה מהחיים הקצרים שלי בכייף
כי לא אכפת לי מכלום. הזמן יעבור מהר מאוד אבל שוב אני אטבע
בה. |
