אני יודע שיגיע היום הנפלא
והשמיימי הזה
בדיוק מתי שכבר לא יהיה ערך לדבר.
בדיוק כאשר האושר כבר לא ישנה דבר
בעולמי.
אני אשב בחדר קטן
ארבעה קירות לבנים מתפוררים
זיפים קשים
וימים ארוכים של שתייה מאחוריי.
אני אשב לי כך
בכורסא מרופטת
עם חתול זקן שיסתובב בחדר מחפש שאריות
מזון על הרצפה.
הוא ימצא -
קופסת שימורי דגים מלפני יומיים, וינקה את תכולתה עם לשונו.
הוא יעריך זאת מאוד.
אני אשב לי בתחושה שהזמן נעצר ושכל הקידמה מאחוריי.
אשמע תקליט ישן של וויטס וארגיש את הבירה
הקרה זורמת בעורקיי.
עם בירה ביד אחת ובשנייה סיגריה
אני ארגיש חיים שלמים של בזבוז, ואהיה גאה.
אני אחשוב על הזקן שלי ועל מה שהוא ניסה ללמד אותי בשיריו -
לחיים אין משמעות, אין ערך אמיתי.
ואמות -
ולאף אחד לא יהיה באמת אכפת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.