|
אנחנו אובדים
בחניון אפל
גדוש מכוניות
פתאום זרם
אוחזים ידיים
והמים מנתקים
אנחנו מהלכים
יחפים ברחובות
בניסיון נואש
מחפשים את עצמנו,
את האושר
מרימים עיניים
מצליבים מבטים
מנסים להיאחז
אחד בשני
ללא הצלחה
אנחנו נפרדים |
|
|
"אני שואל בחורה
האם היא יודעת
מה השעה, ומוסיף
בשקט, שלא תשמע:
'ואכפת לך אם
אתקע אותך עד
שיעלה עשן?'
עכשיו, אם היא
אומרת כן..."
זוזו לסטרי כותב
אלגוריתם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.