ינאי זמיר / ולו עוד דקה אחת |
דם ניגר כמיים
שותקים עומדים עדיין
רחוקים כפליים
אלהים מרים ידיים
אדמה חרוכה מיבבת
לבבות שותתים
קורבנות תחת שמש לוהטת
חרבות לאתים
לקבור את ההולכים.
התזכור אלהים את ההולכים?
ואת הנשארים אתה עוד זוכר?
מביטים הם אליך ובוכים
מעיניהם לא תוכל להשמר
מחכים הם לבוא המבשר
ולו עוד דקה אחת, דיינו
ולו עוד תפילה אחת, דיינו
ולו עוד קורבן אחד, דיינו
ולו עוד ישנו,
אבל איננו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|