וברגעים הכי קשים
כשמבחוץ צוחקת,
הדמעות נרקבות בפנים...
אומרת לעצמי החיים יפים,
לאט לאט נעלמת
בין כל האנשים
שמסתכלים עלי בעיניים מוזרות
ובוחנים אותי מכל הזויות,
אומרת לעצמי "יהיה בסדר"
ומחפשת משמעות, משהו מעבר...
כשהזמן לו ייגמר, וכשאני
אצטרך ללכת
האם תזכרו אותי?
לכל דבר יש סוף, לצערי
למרות שאני אוהבת,
הסוף תקף גם לי...
ואם לא תסתכלו עלי בעיניים מוזרות,
ואם לא תבחנו אותי מכל הזויות
אולי נוכל ביחד להנעים את הזמן,
ואז הסוף יהיה יותר טוב...
לפעמים צריך לשתוק, לא לומר את המילים,
ולדעת לעזוב ברגע המתאים,
להיזהר לא להכאיב למי שאוהבים...
וברגעים הכי שמחים
כשמבפנים מאושרת
משתדלת להראות לסובבים,
את החיוך האמיתי, של עצמי
כבר לא מזייפת
או מסתירה, כי אין את מה להסתיר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.