גיל רובין / 1 |
שלא חדל לבהות בי
גופי אסיר תודה למבטו
המחצרר בתרועה אומר רקדי
אני רוקדת
גופי כל דבר מלבדי
מבטים אין בם צליל רק קצב
כמו פשיטת מגפי החיילים
חת-שתיים
בשכרון צעדתם האחרונה אלי קרב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|