שונאת  אתכם לפעמים
את כולכם
לפעמים גם שונאת את עצמי
ושונאת גם אתכם
אלה שאני בעצם הכי אוהבת.
אבל לפעמים גם שונאת
שנאה שמציפה את כולי ולא עוזבת
רק מתגברת
מתפשטת בתוכי
ועכשיו כל נים ותא בגוף שונא את עצמו ואת שכניו
שונאת את עצמי על הכעס הריק
המאזוכיזם המטופש
וההדחקה הגוברת
אבל לצד זאת
שונאת גם אתכם
(כי את מי עוד אני אאשים?)
וזו לא סתם שנאה סתמית
לא
זאת שנאה מלאת כוח ותשוקה
עמוקה ומבוססת
שונאת מכל הלב בעוצמה כל כך גדולה
מתמכרת לתחושה
והסביבה הופכת להיות אחרת גם היא
והעוצמה כל כך גדולה שלעתים נראה שהיא בעצם מחליפה רגש אחר
אהבה.