דלילה פתחה לה את הדלת
ובפתח עמד שמשון,
"אל הגולה הגעתי,
האם אוכל אצלך לישון?
ויש לי סכינים מבחר
קני אחד או שניים,
זאת תמורת לינה
ומכסה כך בינתיים."
ובחדר האוכל
שמשון ודלילה
סועדים להם בנחת
ודלילה לא אכלה,
"ואיך אינך אוכלת?"
שאל אותה שמשון,
אך זו אינה ענתה לו
ורק הסתכלה לו בגרון.
ימים עברו, גם חודשים,
שמשון ודלילה כמו אוהבים,
"אומר לך את אהבתי",
"שתוק ונשק אותי, נשרי!"
ככלבה מטורפת
את שיניה נעצה,
אך לפני שזו הצליחה
שמשון את דרכו מצא...
עכשיו דלילה קבורה לה
בעליית הגג,
וכל עורב מהסביבה
על בשרה חגג.
שמשון בדרכו המשיך
לבית אחר,
כי יהודי וגויה
זה כמו שמשון ודלילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.