|
-"נו אז מה העניין?"
-"לא יודעת כבר מאיפה להתחיל", אומרת תוך כדי שהיא מדליקה
סיגריה
"לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לעשות צניחה, ושהמצנח לא ייפתח"
-"עד כדי כך?", הוא אומר בטון ציני ומחייך.
-"מה זה החיוך הזה? אני רצינית איתך!"
-"את אומרת את זה כל כך הרבה בזמן האחרון..."
-"אוווף אני רוצה לעוף מכאן!", מכבה סיגריה בעצבנות.
-"אז לכי, למה שלא תקומי ותסעי מכאן?" אמר והלך... |
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.