למה הוא עושה לי את זה.
הוא יודע שזה פוגע
והוא יודע שאני נפגעת.
וביקשתי,
ביקשתי שרק שנדבר
לא יותר מזה.
אז מה עם ביקשתי?
מה איכפת לו?
הוא כבר נתן לי להבין מה הוא מרגיש
הוא כבר נתן לי להבין שאני לא חשובה לו.
לפני דקה היינו ידידים
ועכשיו?
עכשיו זה נהפך להיות שלום מאולץ ומבט קפוא
כי הוא כבר החליט.
הוא כבר נתן לי להבין שאני לא חשובה לו.
וזה כואב,
זה כואב מאוד,
ואני בוכה.
כמו ילדה מטומטמת.
כי בחרתי להאמין לו
בחרתי להאמין שלשניה הוא היה רציני.
אבל זה לא
זה לא נכון
הוא משקר.
כי הוא כבר נתן לי להבין שאני לא חשובה לו.
זה יגרר לתוך הלילה הוא אמר,
כנראה שהיתה אמורה להיות שיחה ארוכה הא..
אבל אני לא אדע.
אני לא אדע מה הוא רצה להגיד
כי הוא לא מוכן להקדיש לי את הזמן הזה.
כן, זה מה שאני מבינה ממנו.
ואולי עוד מעט כולנו נמות,
יסגר המסך,
נקום,
וימחאו לנו כפיים.
כמו בתאטרון...
כי הכל הצגה. הכל צחוק.
אז זהו, הבנתי.
כי הוא כבר נתן לי להבין שאני לא חשובה לו.
והדמעות נשפכות,
ומרטיבות את הדף
אבל את מי זה מעניין?
בטח שלא אותו.
כי הוא כבר נתן לי להבין,
שאני לא חשובה לו.