אניגמה טרמינל / קיץ שאין לו סוף |
חרש
עצמות סדוקות מכנסות ימיי
אל בטלה חורקת
שן
שתילים שתילים אני שותלת
בתוך אדמה שהיא עוד
רגבים
מתים מתים
תחת חלון מטבחנו הקטן
בחצר הפונה אל רחוב
ששמש חסרת רחמים
מכה בחתוליו יום
אחר
יום
בקיץ שאין לו סוף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|