"על מי את חושבת שאת עושה רושם?" שאל הבחור והיא בשלה.
לא ממש אכפת לה היא צעירה ויפה ואתה בן 24, אז אתה חושב לעצמך
למה מי היא בכלל? אתה עם האוטו, הכסף כרטיסי אשראי ודירה
מגניבה בתל אביב. אבל זהו, שלא.
האמת היא שהיא שולטת בך ברכות שלה, בתמימות, בנשיקות הרכות,
בחיבוקים שיש בהם עוד אופטימיות, אתה מכור אליה ואפילו היא
יודעת זאת כיוון שהיא לא טיפשה, כי אם הייתה לא היית איתה, אז
אתה נפגע והיא גם, ומתגלגלים למעגל מוזר והיא בינתיים כבר
מוצאת מישהו יותר טוב לאהוב,  פשוט יותר, שפוי יותר, שמדבר
לליבה ואתה לא חושב שהעולם מסתובב מסביבך אבל בעצם הוא זה
שמסובב אותך.
עוד שאיפת עשן שתמלא אותך במה שחסר באמת, ואתה מרגיש טוב. ה'
ברא את הדברים האלו בשבילך, בשביל להקל על סיבלך אבל לאן באמת
רצה שנגיע? למה תמיד זה קשה? איפה הצדק?
למה אהבה מניעה את העולם?
למה אתה יכול לעבור אחלה שנה מכל הבחינות ודוקא שאתה עכשיו
בבית עם החברה אתה נזכר בה, דווקא בה, אפילו שיש לידך בחורה כל
כך מקסימה שאוהבת אותך ומוכנה לעשות הכל בשבילך רק שתהיה שמח.
למה? ואותה כלבה בת 19 בלחץ משחקת בך, אבל אתה רוצה אותה, כמו
שלא רצית כלום בחיים שלך, פתאום הכל מתגמד - כל הדברים שרצית
להצלחתך, פתאום הכל כלום. אתה מוכן לתת את הכל בשביל לחזור
ולחבק אותה, להרגיש את הריח שלה, את כל הגובה שלה, אתה פשוט
חולם עליה. ונמאס.
ו-fuck'n נמאס.

מה שנשאר זה רק זכרון מלא אלכוהול של אותו לילה שבו הצמידה את
גופה אליך ואתה כמו דפוק דפקת הכל.