בכוחות אחרונים מדליק נר זיכרון.
זיכרון לשלמות המחשבה,
לצלילות הצעקה,
לחוזקה של השתיקה.

אין סיפוק משום דבר
דמעות זולגות גם כשעצוב...
הציניות שבעגלי הזיעה
המרירות שבדפנות חזותה.

הזרם שוצף וזועם
בצינור השפיות,
זריקות של דמעות
ניתנות לחיים עלי אדמות-

לא מצליח לקבל שאלה
שתענה לתשובה,
יופייה שנצרב בורידייך
זועק מעינייך

טיול אל האור הלבן
תחליף מזלזל לקיומה,
נתתי לה זרדים של תשוקה
הנשברים בקלות משקוף עולמה

אני צועק בשתיקתי הרועמת
שורט בציפורניי את קיר שפיותי .