שירי אל / כבר אין |
המצלמה והמיקרופון עוקבים אחרייך. מורחת שפתון כמו כאב שלפתע,
היית גם מתפשטת אם הייתה אהבה. בפרופיל עייפות, ממול ריקנות
והיית מסתכלת אילו העזת.
נגעת בשמים, נגעת בשמים
וכמה שכואב הלב.
יותר מדי עצמים אמנותיים מסביב ונבלעת, כמעט שבולעת
לבן במורד הגרון וזה לא כי מישהו גומר.
חובטת וחובטת, גם מקום להניח את הראש כבר אין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|