ניסיתי לחשוב פעם - מה יותר טוב, חתול או חציל?
לא במובן של מה יותר טוב להיות - חתול או חציל. אלא מה עדיף
שיהיה לך - חתול או חציל?
יצאתי פעם עם מישהי שהייתה אלרגית לחתולים, אבל היו לה בחדר
כמה תמונות ענק של חתולים, והדסקטופ שלה היה תמיד מלא בגורים
שלהם, מצד שני פעם אצל סבתא שלי נכנס חתול לתוך הבית והיא
סירבה לחזור לשם מאז. אפילו שחיכה לה שם מוסקה טרי.
חצילים זה בעייתי לא פחות. יש אנשים שממש שונאים חצילים, אבל
יש כל כך הרבה דרכים להכין חצילים, אז בטח יש דרך כלשהיא שהם
פשוט עוד לא ניסו. מי שאלרגי לחתולים - לא ממש משנה אם החתול
ג'ינג'י או שחור. בכלל בלילה כל החתולים אפורים.
בחירת חציל זו פעולה די קשה. חצילים לא ממש מראים מה האופי
שלהם. צריך למשש שאין פגמים מבחוץ, להרגיש שהם לא "דחוסים" מדי
ומלאים בגרעינים מבפנים, ובזהירות שלא לקווצ'ץ' לבדוק שהם מספק
קשיחים וטריים. עם חתולים זה הרבה יותר קל, אתה לא בוחר אותם -
הם בוחרים אותך. רק תקווה שלא יבוא היום שבו תצטרך לממש מבחוץ
או לנסות להרגיש אם הם דחוסים מבפנים, ולטובתכם - שאם נבחרתם
ע"י חתול - הוא יהיה טרי וקשיח מבפנים, ולא "חתול בשק".
אם בחרתם לגדל חצילים צריך לעשות את זה בחוץ במקום פתוח.
חצילים צריכים הרבה אור ומים וצריך לבחור זן עם מעט גרעינים.
חתולים צריכים צלוחית מים ואוכל חתולים (בא בקופסה או בתחתית
הכיור). הבדל אחר, אולי קצת דבילי, דבר שלא גורע מתוקפו הוא
שיש חתולים בצבע חציל אבל אין חצילים בצע חתול. מעניין מה אלף
היה אומר על זה :).
הבדל די משמעותי הוא שהמוסכמות החברתיות בעניין אכילת חצילים
הרבה יותר פחות נוקשות. מעניין מה אתי אלטמן הייתה אומרת על
זה.
אני מאמין שיסתכלו עליך באותה צורה פחות או יותר אם תוליך חציל
ברצועה ברחוב ואם תוליך חתול, מי כבר מוליך חתול ברצועה? Crazy
people!

אבל מה כבר לי יש להוסיף? לי יש כלב ועגבניה.