|
בוקר,
מחשבות מציפות את ראשי
וקצף גילוח את פני
חושב על כוס קפה עם חלב
להתחיל יום שיגרה
בבואתי משתקפת במראה
עטורה במסכה לבנה
בא לי לשאול: איך הייתי נראה עם זקן
האם גם זו מסכה.
סכין הגילוח מחליק בחמלה
ליד עורק צווארי כלפי מעלה
קוצר זיפים מלחיי שצמחו בלילה
ליד לחייך.
ההזיות נשטפו לכיור במים קרים
יחד עם שאריות הסבון מהפנים. |
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.