לאוריזון לוי,בהערכה כנה
בבית יש לי מלא מראות.מראות על התקרה , על הקירות , מראות
בסלון ובשירותים , מראות במקום שולחנות ומדפים , מראות על
הארונות מטבח , רק באבבטיה ובחדר שינה אין לי מראות - גם כי זה
סטנדרטי וגם כי זה נראה לי דבילי לראות את עצמך מתקלח או קם
בבוקר או עושה סקס . אז את המראות האלו שברתי והדבקתי את
החתיכות שלהן על הרצפה והתקרה כך שבכל מקום יש מראות!!
עכשיו - אני יודע מה כולם חושבים:"איזה אהבל שחושב שהוא יפה
ושצריך לראות ת'עצמו כל הזמן" ובטח יש תאלה שיחשבו שזה עושה לי
לגמור או משהו כזה - יעני סטייה [כן , כן , זאת בצהוב שמורידה
מבט..].
האמת שכל הקטע הזה של המראות לא מדליק אותי במיוחד , לא מגרה
אותי מינית ואני ממש לא חושב שאני דוגמן צמרת או משהו בסגנון
[זייניתי אותך , כן ,כן , את בצהוב שם]. זה נורא פשוט -
עברתי לדירה הזאת כשכל המראות היו פה כבר! למה התפשרתי? כי
הייתי צריך דחוף דירה אחרי שנפרדנו ולא היה לי סידור אחר באותו
זמן.
האמת היא שאני שונא את הדירה הזאת , היא מעצבנת לי את השועלים
- והכי מעצבן זה השותף שלי , זה שעיצב אותה ככה - והכי מעצבנים
אלו הם הכלבים שלו. יש לו כמה כלבים , לא אחד , וכולם ניראים
בדיוק אותו דבר. חומים כאלו עם כתם לבן על העין , כאילו גמרו
להם על הפנים!!
יום שלישי בערב אני חוזר מהעבודה. נכנסתי להתקלח בסבבה ,לבד כי
אין שם מראות. כשיצאתי ראיתי אותו עומד ערום בסלון מול אחת
המראות. מביט בדמותו המשתקפת , עושה שריר פה , שריר שם , מחייך
, מכווץ מבט , משנה תסרוקת וכו' וכו'. עכשיו - אני אישית לא
אוהב כל כך איך שהוא ניראה [אבל זה כבר עניין של דקורציה ועל
טעם לא מתווכחים] מה שבטוח שבאותו הרגע הוא נראה לי מה זה מסכן
- כאילו הוא עושה פרסומת לאגודה שמתרימה כסף לילדים מוגבלים.
הסתובבתי לי קצת בבית , מנסה למצוא תעסוקה אחרת , אבל בכל מקום
כלבים. מראות וכלבים. "אולי תרד עם הכלב? תראה איך הוא מכשכש
בזנב כל פעם שאתה מגיע" נשמע הקול של הדביל מהסלון.
לא שיש לי משהו נגד כלבים , להיפך , הם נורא חמודים כשהם לא
שלך והם קשורים ברצועה. אבל הכלבים שלו ממש מעצבנים. הם תמיד
מסתכלים עלי מוזר כזה , כמו שהוא מסתכל עלי מוזר כזה. הכלב נבח
, הסתכלתי עליו והוא ניראה לי דוחה , בערך כמו חצ'קון ענק
בפנים של מישהו אחר - לא מזיק לך יותר מידי אבל בהחלט דוחה -
הסתכלתי על השותף שלי וגם הוא ניראה לי בהחלט דוחה. הכלב כשכש
בזנב , הורדתי לו וואחד בעיטה לראש והוא עף שני מטר ממני ומחת
על הרצפה. עוד אחת. נשמע 'וואחס' כזה , כמו ששוברים מקל. כשהוא
מת כל הכלבים מתו איתו , כאילו הם תאומים זהים שיעני לא יכולים
לחיות אחד בלי השני - ממש מלודרמה. בדירה היה עכשיו שקט. לכלב
יצא דם מהפה וברדיו השמיעו את "man on the moon" של R.E.M .
הבית שלי מלא מראות והשותף שלי בן זונה שחיי חיים סוריאליסטים
, גם לא איכפת לו מכלום והוא נתון למצבי רוח שלו. הם מכתיבים
לו ת'חיים
בגללם הוא לא ישן בלילות ולפעמים אני שומע אותו בוכה. ובמסיבות
הוא משתכר ומקיא את הנשמה כשבאותו הזמן נמרח לו על הפנים מן
מבט כזה של ערס מתנצל , לא יודע , בערך.
וההיא מזמן יצאה לו מהראש [עלק] , אבל עדיין יש לנו תמונה שלה
מתחת לכרית. הוא עדיין משפשף עם התמונה הזו באמבטיה , איפה
שאין מראות , חושב שאני לא שומע אותו. הוא גם לא מעלה ת'קרש
אחרי שהוא מחרבן.
ארזתי בתיק כל מה שיש לי. הסתובבתי ויצאתי בלי לומר אפילו
שלום. אבל הוא בא אחרי. בטח. הוא מת שאני יחזור. ראיתי את
הדמות שלו משתקפת במדרכה. פעם מימיני ופעם מאחורי. תלוי מאיפה
באה השמש. |